חשיבותן של המחשות ויזואליות וקבילותן בהליכים משפטיים

מאת: עו"ד אורון ב. שלום, 2024.

בשנים האחרונות הטכנולוגיה פורצת גבולות ומאפשרת לעורכי דין ליצור המחשות ויזואליות, כגון איורים ואנימציות, בכל נושא שניתן להעלות על הדעת. ההפחתה המתמדת בעלויות ובזמן הדרושים ליצירת המחשות שכאלה מקדמת, כמתבקש, שימוש הולך וגובר בהן באולמות בתי המשפט ברחבי העולם. אולם, בשל סיבה שאינה מובנת דיה, כלי זה אינו נמצא מספיק בשימוש בישראל.

בכל תיק, על הצדדים לקחת בחשבון שלהמחשות ויזואליות בכלל, ולאנימציה בפרט, יש את הפוטנציאל ליצור מכפלת כוח ברמה הגבוהה ביותר עבור הראיות הקיימות בתיק. אנימציה, כאשר היא נעשית כראוי, יכולה להסביר לשופט באופן חד וברור, בתוך שניות ספורות, מה שאף עדות מומחה לא תוכל להסביר במשך שעות ארוכות. על כן, הרגע שבו צופה השופט באנימציה שכזו הוא יכול להיות רגע מכריע בהליך המשפטי.

בהקשר זה, יש לציין את דבריו של ד"ר חן קוגל, מנהל המכון לרפואה משפטית, לפיהם "לצד שיש לו המחשה יש יתרון גדול מאוד". בנוסף, יש להזכיר את דבריו של אברהם יעקב, סגן נשיא בית המשפט המחוזי מרכז בדימוס, אשר קבע כי "שירות כזה ממש יכול להכריע גורלות".

אנימציה יכולה להיות כלי יעיל ביותר כאשר היא נעשית בצורה מקצועית והוגנת, בתחום האזרחי והפלילי, להמחשת נזק לעצמות, לשרירים, לגידים וליתר מרכיבי הגוף, שאף רופא אינו יכול להתחרות בה בעת עדותו; אנימציה יכולה לפרק מוצרים או תהליכים מורכבים לחלקים פשוטים, בסיסיים, שכל אדם מן השורה יכול לזהות ולהבין; להמחיש באופן פשוט כל עדות.

למשל, מנקודת מבטו של התובע, יש באנימציה כדי ליצור בקרב השופטים הזדהות ואמפתיה כלפיו, על ידי המחשת מצבו הטרגי וחוסר האונים המלווה אותו. מן הצד השני, מנקודת מבטה של ההגנה, אנימציה יכולה להמחיש ולחדד את כל הבחירות או ההחלטות שקיבל התובע על ציר הזמן, אשר היו יכולות למנוע את התרחשות האירוע, להדגים מנגנוני פגיעה אשר יכולים להטיל צל על גרסת התובע וכיוצא באלה.

בשנת 2012, ניתן פסק דין תקדימי בבית המשפט העליון במדינת קליפורניה (People v. Duenas) בנושא קבילותן של המחשות ויזואליות בהליכים משפטיים.

במסגרת פסק הדין, מבדיל בית המשפט בין שני סוגי המחשות ויזואליות ממוחשבות – אנימציה (animation) וסימולציה (simulation).

בית המשפט הגדיר אנימציה כהמחשה המשמשת "ראיה דמונסטרטיבית" (demonstrative evidence)  כלומר כזו המחזקת ראיות קיימות, אינה ראייה בפני עצמה אלא ראיית הדגמה. בית המשפט הוסיף והשווה אנימציה לצורות קלאסיות של עזרים ויזואליים, כמו טבלאות ודיאגרמות, הממחישות ומחזקות עדויות באופן כללי ועדות מומחה בפרט, אלו יהיו קבילות בתנאי שהן ממחישות "בצורה הוגנת" את הראיות.

לעומת אנימציה, בית המשפט מתאר בפסק דינו סימולציה כהמחשה ויזואלית המכילה עקרונות מדעיים, או פיזיקליים, הדורשים תיקוף. סימולציה, כך כותב בית המשפט, היא תוצר של הזנת נתונים גולמיים לתוכנת מחשב, אשר בתורה מבצעת חישובים שונים, מסיקה מסקנות ויוצרת המחשה ויזואלית מסוימת. על כן, לפי פסק הדין, המחשה שכזו היא ראייה לכל דבר, הדורשת הוכחה של מהימנות התוכנה האמורה ושל תהליכי החישוב שלה.

בית המשפט הבהיר בפסק דין תקדימי זה, כי אנימציה ממחישה את עדותו של המומחה הרלוונטי בלבד ולכן נחשבת ברוב המוחלט של המקרים כראייה קבילה, וכי לעומתה סימולציה נדרשת לעבור דרך ארוכה יותר בטרם תעבור את מחסום הקבילות.

בית המשפט מדגיש כי על הצד שהשתמש בסימולציה להוכיח כי האמצעים הטכנולוגיים בהם השתמש לצורך יצירתה זוכים להכרה רחבה בקהילה המדעית הרלוונטית.

הפקת אנימציה דורשת שיתוף פעולה צמוד בין מפיקיה עם המומחה הרפואי או עם העד הרלוונטי, אשר יספקו את הבסיס לאנימציה במשפט. מכך עולה, כי אם יש תובע שיכול להעיד כיצד התרחש האירוע בראייתו, הוא עשוי להיות העד הטוב ביותר ליצירת האנימציה, לחילופין אם מומחה הוזמן להסביר את האירוע או חלק ממנו הוא ככל הנראה העד הטוב ביותר לביסוס האנימציה.

ראוי להתחיל את תהליך הפקת האנימציה מוקדם ככל האפשר, לאחר שנאספו כל המסמכים הרלוונטיים, ואף להעבירם לצד השני – הן בשלב הטרום-משפטי והן בשלבים הראשונים של המשפט. העברת האנימציה לצד הנגדי בשלבים מוקדמים מצמצמת את יכולתו לטעון לאי-קבילותה ואף לצמצם טעויות בהכנתה בשל קוצר זמן.

לסיכום, אנימציות מספקות לעורכי דין את היכולת להמחיש מול עיני השופטים כל דבר שניתן להעלות על הדעת. פסק דין דואנס סיפק מפת דרכים לקבילותן של המחשות ויזואליות, בה יכולים עורכי דין לנווט ולהתאים את האנימציות שיפיקו בעתיד כך שיעלו בקנה אחד עם עדויותיהם של עדים מומחים ושל עדים בכלל, כך שאלו יתקבלו כראיות ללא קושי על ידי בתי המשפט.

מדינת ישראל עוד לא סללה דרך ברורה לצעוד בה בנושא זה, אך חשוב להדגיש כי בהליכים  בהם השתמשו באנימציות בישראל לא נדון נושא קבילותן; אנו סמוכים ובטוחים כי פסיקה ישראלית מהסוג שנסקר במאמר זה היא רק עניין של זמן.

מקורות:

55 CAL. 4TH 1, 281 P.3D 887, 144 CAL. RPTR. 3D 820