מורה בבית ספר יסודי, בת 47, נפצעה בתאונת דרכים שבה נגרם לה חתך בגידים ביד שמאל, ידה הדומיננטית. הפגיעה נגרמה כתוצאה מעצם חד שעף על ידה במהלך התאונה, וכתוצאה מכך סבלה מכאבים וחולשה שהקשו עליה לבצע את עבודתה. כשנה וחצי לאחר התאונה הגישה תביעה לבית המשפט.
בית המשפט מינה מומחה רפואי שקבע כי לתובעת נכות צמיתה של 20% לפי סעיף 42 לתקנות הביטוח הלאומי, בשל פגיעה בגידים המכופפים. לאחר הגשת חוות הדעת, הציע בית המשפט הצעת פשרה ראשונית, אך התובעת סירבה להצעה, בטענה שהשופט לא הבין את מלוא ההשלכות של הפגיעה על כושר השתכרותה ועל חיי היומיום שלה. בעקבות זאת, הסכימו הצדדים, התובעת והנתבעת, לפנות להליך גישור בניסיון להגיע להסכמה.
במסגרת ההכנות לגישור, פנתה התובעת בעצה משותפת עם בא כוחה למכון להמחשה רפואית-משפטית. המכון הכין המחשות ויזואליות שתמכו בטענותיה של התובעת במהלך הגישור, וכללו:
- ציר זמן – המתאר את הניתוחים והטיפולים שעברה התובעת מאז התאונה, לצורך המחשת ראש הנזק של כאב וסבל.
- הסבר על הפגיעה הרפואית – בהתאם לחוות הדעת שהוגשה בתיק.
- המחשה של הפגיעה התפקודית – הכוללת קשיים בעבודתה כמורה, כגון כתיבה על הלוח, בדיקת מבחנים ועבודות, וכן בביצוע מטלות בית בסיסיות כמו הרמת משאות. ההמחשות הדגישו את ההשפעה על כושר ההשתכרות בעתיד, הצורך בעזרת צד ג', והכאב והסבל שנגרמו לתובעת.
הנתבעת לא הציגה מחשה מטעמה. במהלך הליך הגישור, לאחר שהוצגו ההמחשות, הציע המגשר פשרה מעודכנת שהגדילה באופן משמעותי את סכום הפיצוי לעומת ההצעה הראשונית של בית המשפט. הצדדים ניהלו משא ומתן נוסף על בסיס הצעת המגשר, ובסופו של דבר הגיעו להסכמה שסיימה את התיק במסגרת הגישור, ללא צורך בחזרה לבית המשפט.
מקרה זה מדגיש כיצד המחשות ויזואליות משמשות כלי משמעותי בהליכי גישור, ומסייעות להבהיר את השלכות הפגיעות על חיי הנפגעים. בכך הן מקדמות פשרות הוגנות ומדויקות יותר לשביעות רצון הצדדים.
מצורפות חלק מההמחשות שהוגשו בתיק.
הערה: התובעת בחרה להימנע מהצגת פניה או גופה האמיתיים.
